<h1>סמ"ג עשין סימנים קי"ב—קי"ג</h1>
<h2>דף ל:</h2>
תניא בפרק הנושא (כתובות ק"ג א') כבד את אביך לרבות אשת האב בחיי האב ואת אמך לרבות בעל אמו בחייה, וי"ו יתירה לרבות אחיו הגדול. אחד האיש ואחד האשה חייבין בכיבוד ובמורא אלא שהאיש יש בידו לעשות והאשה אין בידה לעשות שהרי רשות אחרים עליה (רמב"ם ממרים פ"ו ה"ו).
מצות עשה כתוב בדברות הראשונות ואחרונות כבד את אביך ואת אמך, ותניא בירושלמי דפאה (דף ג' ב') אמר רבי שמעון בן יוחי גדול כבוד אב ואם שהחמיר בו הכתוב מכבוד המקום שבכבוד המקום כתיב כבד את ה' מהונך (משלי ג' ט'), אם יתן לך בית תקבע בה מזוזה אם יתן לך טלית תקבע בו ציצית אם יתן לך ממון תעשה ממנו צדקה, אבל בכבוד אב ואם אין כתיב מהונך שאפילו אין לך כלום אתה צריך לטחון בריחים בשבילם. השוה הכתוב מורא אב ואם למורא המקום שנאמר (ויקרא י"ט ג') איש אמו ואביו תיראו וכתיב (דברים ו' י"ג) את ה' א-להיך תירא, ובענין הכבוד הקדים כבוד האב לכבוד האם לפי שלבו נוטה יותר לכבד אמו מפני שמשדלתו בדברים ובמורא הקדים מורא האם למורא האב לפי שלבו ירא יותר מגערת אביו ללמדך ששניהם שוים בין בכבוד בין במורא כדאיתא בפ"ק דקידושין.
<h2>דף לא.</h2>
עד היכן כיבוד אב ואם, אפילו נטל כיס של זהובים שלו והשליכו לפניו לים לא יכלים אותם ולא יצעק לפניהם ולא יכעוס כנגדם אלא יקבל גזירת המלך ויחריש, וכן במורא אפילו הכוהו בראשו וירקו בפניו לא יכלימם ויירא ממלך מלכי המלכים הקב"ה שצוהו בכך (ע"פ רמב"ם ממרים פ"ו ה"ז ע"ש). היה אביו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך כאילו שואל ממנו ולא כמזהירו (ע"פ רמב"ם שם הי"א). אמרו חכמים בפרק ואלו מגלחין (מו"ק י"ז א') שהמכה בנו הגדול מנדין אותו שהוא עובר על לפני עור לא תתן מכשול, ויש לאב למחול שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול (ע"פ רמב"ם שם הל' ט' ח'). אמר לו אביו השקני מים ואמו אמרה לו השקני מים מניח כבוד אמו ועוסק בכבוד אביו [תחילה] מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו (ע"פ רמב"ם שם הי"ד) כדאיתא בקידושין פרק קמא (ל"א א') ומשנה היא בפרק בתרא דכריתות (כ"ח א'). עוד פוסק שם (קידושין ל"ב א') שאם אמר לו אביו השקני מים ומצוה בא לידו לעשות אם אפשר למצוה להעשות על ידי אחרים תעשה על ידי אחרים ויעסוק בכבוד אביו.
<h2>דף לא:</h2>
ומפרש שם איזהו כבוד ואיזהו מורא, מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו ולא יקרא לו בשמו אלא אומר אבא מרי (לשון רמב"ם ממרים פ"ו ה"ג), כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא. והורו רבנן לרב ירמיה (ל"ב א') שכל היציאה משל אביו והא דתניא שם נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה' מהונך מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס מפרשו שם לענין שצריך הבן לבטל ממלאכתו ויכבדנו. ואם אין לאב הכל יהיה משל הבן כדמוכח בירושלמי דפאה. ותניא מכבדו בחייו מכבדו במותו, בחייו כיצד היה נשמע בדבר אביו למקום לא יאמר שלחוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי אלא כולם בשביל אביו, במותו כיצד היה אומר דבר שמועה מפיו אומר כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו והני מילי בתוך שנים עשר חדש מכאן ואילך שכבר כלה דינו יאמר זכרונו לחיי העולם הבא. רב יוסף כד הוה שמע קל כרעיה דאימיה דאתיא אמר איק[ו]ם מקמי שכינה דאתיא.
<h2>דף לב.</h2>
אמרינן בפרק איזהו נשך (ב"מ ס"ב א') הניח להם אביהם פרה וטלית משל רבית וכל דבר המסויים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם, ומקשה והני מחייבי בכבוד אביהן איקרי כאן ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך ומתרץ כשעשה תשובה ולא הספיק לשלם עד שמת, משמע מכאן שעד שלא עשה תשובה פטור ממוראו ומכבודו מאחר שעובר במזיד והוכיחו אותו ולא שב מרשעו (ע"פ יראים סי' רכ"א—רכ"ב ע"ש). תניא בפרק קמא דיבמות (ו' א') ובפרק אלו מציאות (ב"מ ל"ב א') יכול אמר לו אביו הטמא אם היה כהן או שאמר לו אביו אל תחזיר אבידה יכול ישמע לו תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' מוראי למעלה ממורא אב ואם, ולמדנו מכאן שבדיבור לעבור אינו נחשב רשע דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין שאם היה נחשב רשע בדיבור (ע"פ יראים שם) פשיטא שלא ישמע לו ולא היה צריך פסוק לזה ולא מצינו עונש בדיבור אלא למסית בלבד שדיבר לאחד לעבוד.
